אז בחלק א' של המאמר דיברנו על היקשרות ושאלנו - איך עושים את זה? אבל רגע לפני כן, אולי שווה לעצור ולחדד שוב את המשמעות. היקשרות בהגדרה ה"יבשה" היא כוח משיכה המצמיד שני גופים זה לזה. בואו נרחיב את הדברים ונאפיין את ההיקשרות:

היקשרות מצויה במרכז מערכות היחסים. 

היקשרות היא חתירה ושמירה על קירבה וחיבור. 

כל בני האדם זקוקים להיקשרות. 

כדי להיות הורה המקושר לילדו יש להגיע למודעות לגבי דינמיקת ההיקשרות ולהכיר אותה גם ברמה השכלית וגם ברמה הרגשית-חווייתית.

היקשרות מספקת לילד שלנו מצפן בעולם וכל עוד יש לו מצפן הוא לא ירגיש אבוד. ילדים זקוקים למצפן שכן הם אינם יכולים ואין זה רצוי שיכוונו את עצמם.

אז איך נראית ההיקשרות הזאת?

היא עוברת דרך החושים- הריח, הקול, המגע בין הילד להורה. הזכרו בילדיכם בעת שהיו תינוקות צעירים, כיצד נרגעו מבכיים בעת שהרמתם אותם מהעגלה היישר אל זרועותיכם המנחמות, קרוב לפעימות לבכם, כך יכלו להריח אתכם ולשמוע את קולכם מקרוב. הורים רבים טועים לחשוב שכאשר הילד גדל הוא אינו זקוק עוד למגע. זו טעות! הצורך בקרבה גופנית לאהובינו נשארת לעולם.

עוד דרך שבה ההיקשרות מתבטאת היא ברצון להידמות להורים. היזכרו שוב בילדיכם כשהיו קטנים, איך היו נועלים את נעליכם, מחקים את אופן אכילתכם, חוזרים אחרי מילותיכם - כן, הם רצו להיות דומים לכם. להזדהות איתכם.

דרך נוספת לביטוי היקשרות: תחושה של הילד שהוא שייך להוריו והם שייכים אליו. הצורך להיות קרוב אליהם ואף לקנא להם. כפועל ישיר של שייכות זו ישנה גם תחושה של נאמנות כלפי ההורים - הרצון לעשות כדבריהם ולקבל את סמכותם.

דרך נוספת היא המשמעות - היזכרו שוב בילדיכם כשהיו קטנים, כשעשו משהו שאינו מקובל עליכם ואתם הזעפתם פנים. היזכרו כמה מעיק היה זה עבורם ואיך הם בכו או ביקשו את קרבתכם. ילדים רוצים לשמח את מי שהם אוהבים. רוצים לרצות. ילדים זקוקים לאהדה של מי שהם שייכים אליו ונאמנים אליו.

דרך נוספת להיקשר ולחוש קרבה היא הרגש - ילדים שיש להם קשר אינטימי עם הוריהם יכולים לשאת פרידה מהם ובכל זאת לא להרגיש רחוקים משום שדמות ההורה כאילו חקוקה בפנים והילד יכול למצוא בה תמיכה ונחמה גם בהיעדרה וזאת משום שבתוך הנפש יש לה ייצוג ברור.

דרך נוספת היא להיות ידוע ומוכר לאדם שאתה מקושר אליו- לספר את סודותיך, לחשוף את מי שאתה באמת. ילדים שיכולים לשתף את הוריהם במה שעובר עליהם מבלי לחשוש לאובדן אהבתם.

כל אלה הם צורות ביטוי של קרבה והיקשרות. כל אלה הם המאפיינים של מערכת יחסים רגשית ואינטימית בין הילד להורה. מערכת כזאת יכולה לאפשר לילד לשגשג ולצמוח ולאפשר לו חופש מחיפוש אחר קרבה, מחיפוש אחר הכוונה. מערכת כזאת מאפשרת חופש לגדול ולצמוח מבלי להיות מוטרד בצרכים ראשוניים של קשר משמעותי בעולם.

המסקנות המתבקשות הן:

1. אל תסיקו שאינכם חשובים לילדיכם, להפך - ראו כמה הם זקוקים לכם ואיזו חשיבות עמוקה יש לקשר שלכם עמם.

2. השקיעו בקשר עצמו ופחות בעיצוב-התנהגות הילדים. בהוויה המשותפת ופחות בהתנהגות עצמה.

3. כדי ללמוד איך לעשות את סעיף 2, יש ללמוד כיצד להבין את ילדינו: כאשר נבין את המניע להתנהגותם, נדע כיצד נכון גם להגיב. כאשר נהיה אמפתיים למי שהם ונבין את הצרכים שלהם, נאפשר להם להיות קרובים אלינו. כאשר ניתן מקום לרגשות ולא נבטל אותם- ניתן תוקף לתחושות שלהם ולהם עצמם. 

אין דרך קלה לעשות את זה. לגדל ילדים זה תהליך שדורש סבלנות וזמן אך החדשות הטובות הן שתמיד אפשר להשתפר ולשכלל את המיומנויות ההוריות.

מוזמנים להירשם לניוזלטר
או ליצור קשר